הגברת תקשורת: מושגים ועזרים

תלמידי תקשורת, בין אם אתם לומדים בהגברה של 5 יח"ל או 10 יח"ל, עליכם להכיר את מושגי היסוד במסגרת השיעורים בתקשורת עיונית. לקראת המבחנים או העבודות, הכנו עבורכם את המושגים החשובים ביותר שיש להכיר במסגרת לימודי התקשורת.

הגברת תקשורת

אסכולות בתקשורת

אסכולת החיברות

באסכולה זו בוחנים את תפקידם של אמצעי התקשורת השונים בתהליך החברות של בני האדם. תהליך החברות הוא תהליך בו האדם רוכש ידע ולומד על העולם מהסביבה המקיפה אותו, שם מצויים גם אמצעי התקשורת. תהליך החברות מושפע מסוכני החיברות השונים, כשאחת מסוכני החיברות בחייו של האדם, היא התקשורת.

הבניית המציאות

התקשורת מעצבת את תפיסת עולמם של ההמונים, היא מציגה לנו עולם שנתפס בעינינו כאמיתי. התקשורת משפיעה על תהליכי החשיבה שלנו ושמקפת לנו תמונת עולם של המציאות הלא אובייקטיבית. היא גורמת לנו לגבש תפיסות ואידאולוגיות בהתאם למה לתקשורת שאנו צורכים. למשל יצירת סרט המשקף את תל אביב כמקום האידיאלי לחיות בו יגרום לרבים לחשוב שזו המציאות.

אסכולת ההגמוניה

אסכולה לפיה מעמד חברתי מסוים תופס עמדת כוח ומשפיע על ההמונים באמצעות התקשורת. כוחו של המעמד הנ"ל נשמע באמצעות אמצעי התקשורת שמסייעים לחזק אותו.

אסכולת סדר יום

אמצעי התקשורת מכתיבים לנו על אילו נושאים לחשוב ומהו סדר העדיפויות של חשיבות הנושאים. התקשורת עושה זאת באמצעות כמות הידיעות בנושא והבלטתו באמצעי התקשורת השונים.

מיסגור

הדרך בה אמצעי התקשורת מציגים את הידיעה להמונים ובכך יכולים להשפיע על דרך המחשבה שלהם. למשל ידיעה על אירוע טרור יכולה להופיע בעיתון ימני בניסוח כדוגמת "פלסטינים רצחו יהודי בביתו" ואילו בעיתון שמאלני "אדם נדקר למוות בביתו".

ספירלת השתיקה

לטענתה של נואלה נוימן התקשורת משפיעה על המציאות ומעצבת אותה, כמו כן היא מייצרת הסכמה כללית בנוגע לנושאי מסוים כך שמי שאינו חש שהוא חלק מההסכמה הזו, יעדיף לשתוק. עצם השתיקה מסייעת ליצור ספירלה ההופכת את ההסכמה הכללית למציאות (למרות שלא תמיד ההסכמה היא באמת כללית ויכולה גם להיות המיעוט, אך זה מה שהתקשורת רוצה שנחשוב).

דטרמיניזם טכנולוגי

לפי גישה זו הטכנולוגיה היא זו שמשפיעה על ההמונים ועל מחשבתם ולא בהכרח המסר המועבר דרכה. "המדיום הוא המסר", מושג שנאמר על ידי מרשל מקלוהן בהקשר לאסכולה זו.

הגברת תקשורת

מודלים בתקשורת

מודל לאסוול

המודל הקלאסי של התקשורת: מוען – מסר – ערוץ – נמען. במודל זה לא קיים משוב או רעשים במהלך העברת התוכן. במודל זה הביקורות טוענות כי כוחו של המוען רב משל הנמען וזאת בשל אי היכולת להשיב. דוגמא: יצירת סרט בו מועברים מסרים אידאולוגיים, לצופה (הנמען) אין אפשרות להגיב למוען.

מודל שאנון וויבר

המוען מעביר לנמען מסרים והנמען מפענח את המסר שהתקבל. במודל זה יש התייחסות לרעשים שיכולים להתרחש בערוץ בו מתקיימת העברת המסרים.

מודל דה פלר

מודל מעגלי שהוא בעצם הכפלה של מודל שאנון וויבר בתוספת משוב, כך שהמוען והנמען יכולים להיות זה במקומו של זה. גם במודל זה קיים רעש, אך להבדיל מהמודל של שאנון וויבר, הרעש יכול להתקיים בכל שלב בתהליך העברת המסרים.

פיסק – פוליסמיות

מודל סמיוטי העוסק בתוכן, כלומר המשמעות הנובעת מתוך המסר. לטענת פיסק מדובר בפרשנות סובייקטיבית המותאמת למטענים האישיים של הנמען, כך שכל אחד עשוי לפרש את המסר אחרת. למשל יצירת סרט הנוגעת למלחמה מסוימת עשויה להתפרש שונה אצל מי שבעבר היה נוכח במלחמה מול מי שלא.

השארת תגובה